מזמור לצל ולרוח הקרירה

השיר הבא נכתב ביוני 2013, בזמן הליכה רגלית לאוניברסיטה ביום חם ולח מדי.
גם בימים אלו (ולמעשה בכל יום קיצי) הוא רלוונטי.

הו, צל! הו, צל מציל!
חיבוקי אפלתך מלטפים את עורי החם
בהילה כהה.

הו, צל! איכה?
כי באשר אלך
נצרב עורי מקרני החמה ונשרף,
הו, נשרף! איכה? לרפא פצעי.

לך אפלל, צל, ואייחל –
נגיעותיך יורדות ארצה ונפזרות
כשלוליות מים להלך במדבר:
כנווה-שמש.

הו, רוח! הו, רוח קרירה!
שריקותייך חולפות על פני וגופי הסובלים
בריקוד צמוד.

הו, רוח! איכה?
כי בנתיב לכתי
הופכים גופי ובגדיי לחים,
הו, הלחות! איכה? לצנן ולהקל.

לך אפלל, רוח, ואייחל –
משיכות מכחולך צולחות ימים
וצובעות את יומי כזרמי גן-עדן:
ככנפי מלאכים.

כתיבת תגובה